יום שבת, 13 באוקטובר 2012

סתיו-חורף 2012-13 - דו"ח הטרנדים הגדול!!!

בארוק, גותיקה, אנדרוגיניות, הרבה עור והרבה שחור - הם רק חלק מהטרנדים הבולטים לעונת סתיו-חורף הקרובה, כפי שנצפו בתצוגות האופנה מסביב לעולם.
סתיו - חורף 2012-13 - דו"ח הטרנדים הגדול - תהנו!


בארוק מצועצע

הדרמה המעוטרת מתקופות הבארוק והרוקוקו חוזרת בדרכים חדשות לסתיו 2012. בגדים מצועצעים ודרמתיים המביעים עושר ויוקרה, בזבזנות וקישוטיות.
מראה הבארוק המצועצע והמוגזם מתחלק לשתי קטגוריות עיקריות: המראה המלכותי והרוקנרול.
המלכותי- דרמטי, שופע ומוגזם. ללכת עם הלוק עד הסוף, עקבים, מגפי עור, שכבה עבה של תכשיטים בצירוף לשפתיים אדומות ומודגשות ומבט שאומר נהנתנות כנגד כל הסיכויים.
רוקנרול- הרוקנרול תמיד היה קונוטציה של חיים מהירים ופרועים, ולכן בעיצובים מוגזמים יש איכויות של כוכב רוק.
מעיל ברוקד מתכתי עם מכנסי עור או סקיני ג'ינס. אפשר לשלב עם קטיפה עשירה או עור רקום.לקבלת מראה בוהמי.
לבנות שלא רוצות ללכת עם המראה המצועצע עד הסוף, תמיד אפשר לשלב אביזרים כמו תכשיטים מוגזמים, תיקים רקומים, מגפי זמש, צווארוני חרוזים נשלפים, סרטי ראש וצעיפי משי מודפסים הם רק כמה מהאפשרויות לשדרג את המראה היומיומי במעט גלאם.
אלמנטים הבולטים:
רקמות מוזהבות ואפליקציות עשירות, קישוטיות, בדים עשירים כמו קטיפת ברוקד, עור ומשי, זהב, זהב ועוד זהב, בקישוטים, בחוטים וחומרים, דפוסים מצועצעים, קימורים על פני נוקשות, הפניות ליצירות אמנות, פיסול ואדריכלות (אל תהיי מופתעת אם חלק מבגדים יגרמו לך לחשוב על גרמי מדרגות גרנדיוזיים או טפט עתיק).
משמאל לימין: Marchesa, Dolce & Gabbana, Aquilano Rimondi, Balmain


משמאל לימין: Oscar de La Renta, Salvatore Ferragamo, Ralph Lauren, Mary Katrontzou


ילדת בית הספר
שיק ילדת בית הספר חוזר לעונת הסתיו הקרובה. החל מקולרים תמימים בגזרת פיטר פן לעד למרדנות נעורים בנגיעות רטרו. באופן כללי אפשר לאפיין את ילדת בית הספר לסתיו 2012 לאחת משתי קטגוריות, בהתאם לתעודתה (ואורך מכפלתה). תמימה או מרדנית.
תמימה- ביישנית ומתוקה שעטופה בחצאיות ארוכות וצווארונים גבוהים.
מרדנית - הבחורה שמוצאת דרכים להפוך את המראה האחיד למיוחד, בעזרת איפור וסיכות שיער נוצצות, גרביים ברך ארוכות כי החצאיות קצרות יותר.
אלמנטים הבולטים:
ג'קטים מסוגים שונים, משקפיים בעלות מסגרת עבה, תסרוקת נערית, לבוש שכבות - חולצות מכופתרות וסריגים, דוגמת משבצות, גרבי קרסול תחת מוקסינים או נעליים גבוהות וגרבי ברך.
משמאל לימין: Edun, Dsquared2, Jil Sander, LAMB
משמאל לימין: Victoria Beckham, Marc Jacobs, Lauren Moffatt, Altuzarra
גותי
סתיו 2012 מביא את כל הדברים הכהים מתוך הצללים עם טוויסט ניאו גותי. 
מגמה חדשה זו, מוכיחה ששחור לא צריך בהכרח להיות שם נרדף למשעמם. הערפדי, הגותי המסתורי והפנטזיה הם המפתחות לשמירת הצבע השחור מלהיות משעמם ונעלם בחשכה. 
מאז המאה ה -18, ספרות גותית השתעשעה בתמהיל מוזר המספק של אימה ורומנטיקה. בתקופה האחרונה קשה להתעלם מהצלחתן של סדרות הערפדים והאימה שזכו לגל של תחייה בדיונית כמו הסדרות "דמדומים" ו"דם אמיתי". 
אגדות הן קסם אפל המושך קהל מכל הגילים. זה לא פלא שמגמה זו חילחלה גם לתחום האופנה.
אנחנו לא מדברים על תת התרבות הגותית שאפיינה זמנים מודרניים יותר כמו מראה האיילינר הנמרח והניטים הנוקשים מתרבות הפאנק, אלא על מראה מושלם וקר בעל עור חרסינה ושפה בצבע דם. יחד עם חליפת קטיפה חדה ואנדרוגינית או תחרה שחורה ונשית בסגנון ערפדי.
אלמנטים בולטים:
קטיפה, פרווה, רקמה, מרקמים עשירים ליצירת מראה יוקרתי, שילובי מרקמים כבדים יותר עם ​​שכבות שקופות, קישוטים כמו פאייטים וחרוזים שחורים.
משמאל לימין: Givanchy, Alberta Ferretti, Costume National, Gucci


משמאל ללימין: Gereth Pugh, Thierry Mugler, Pucci, Alexander Wang
שכמיות וגלימות
שכמייה במובן הרחב היא פחות או יותר כל סוג של הלבשה עליונה שנפתח בחזית, ואין לו שרוולים - בדרך כלל עם חרכים לזרועות במקום. שכמיות ניתן לחתוך במעגל, או על ישר. Capelets הוא כל סוג של גלימה קצרה המכסה את הכתפיים.
כחלק מהשפעות אגדות העם הבדיוניות, וגיבורי העל השכמיות והגלימות מתגנבות בזהירות חזרה לתחום האופנה ולמלתחה שלנו. שכמיות וגלימות היו קיימות, במגוון כזה או אחר, במידה רבה בהיסטוריה האנושית הידועה שלנו. ממעילים מימי הביניים המוקדמים, מצעיפי השאל הדקורטיביים מהמאה ה-16, משכמיות קצינים צבאיות וסודרי פרווה מ-1940 ולשכמיות המצויצות של שנות ה-60. הבעיה היחידה שיכולה להיות לנשים עם הצללית הרחבה היא הפחד להיראות כמו אוהל חסר פרופורציה. אך גם לכך יש פתרון. למשל בתצוגת החורף של מארני נראו שכמיות המותאמות לגוף, חובקות מותן, כמעט כמו  מעיל גשם. שילוב של אלמנטים כמו כפתורים, רוכסנים ותפרים מודגשים או שילוב עם חגורה שמדגישה את צללית שעון החול הנשית.  
משמאל לימין: Dries Van Noten, Jhon Galliano, Dolce & Gabbana, 3.1 Phillip Lim


משמאל לימין: Givanchy, Yves Saint Laurent, Valentino, Rag & Bone
אוריינטלי ומזרח רחוק
כאשר אנו חושבים על אופנה מזרחית כמגמה מערבית אנחנו יכולים לדמיין שמלות משי צמודות עם צווארוני מנדרין וכפתורי קשר ממשי (cheongsam), שכן אלה היו פופולריים גם בשנת 1920 וזמנים מאוחרים יותר. אך בסתיו 2012 מרחיבים מעבר לזה בפרשנויות חדשות של סגנון מזרחי וחגיגת הניגודים - הנשי והאנדרוגיני, המפואר והלא מתאמץ.
אלמנטים בולטים:
שמלות קימונו, גלימות מנדרין, הדפסים אוריינטליים מברוקד עשיר או כותנה מודפסת פשוטה, זה לא משנה כל עוד האווירה היא אקזוטית. דרקונים, הדפס או רקמה של פרחים וציפורים, נוף וטבע, נעלי קאבוקי מוגבהות, חגורת אבנט ממשי, מחרוזות ועגילים, תיקי פרווה, סחלבים ולוטוסים.
משמאל לימין: Dries Van Noten, Osman, Zac Pozen, Marni


משמאל לימין: Balmain, J. Crew, Jason Wu, Proenza Schouler
חצאיות עור
אי אפשר להתווכח עם העובדה שהעור נראה סקסי, נועז וסמכותי על אישה.
מחצאיות עיפרון מתוחכמות, חצאיות מעטפת בסגנון סקוטי, חצאיות קפלים ועד מיני מצויץ וילדותי, חורף 2012 מביא מגוון של אפשרויות חדשות ובחירות לכל אוהבי עור. עונה זו אנו רואים את עלייתו של עור חדש בלתי שגרתי עם פטנט, אריגה, חלק וגימור בחיתוך לייזר.
משמאל לימין: Diesel Black Gold, Pronza Schouler, Givenchy, Michael Kors


משמאל לימין: Francesco Seognamiglio, Alexander Wang, Lanvin, Milly
אדום
צבעי בגדים אדומים על גווניהם הרבים יציפו את עונת סתיו-חורף הקרובה. אדום מעורר עצמה רגשית. זו תשוקה, חום ונועזות. במסלולי האופנה, מעצבים לא רק מתנסים בגוונים השונים של אדום, אלא גם שילבו בדים שונים, מרקמים וגוונים. הגוונים יכולים להשתנות מבורדו עמוק, לאבן הרובי, לאדום דובדבן בולט ועד לקורל אלמוגי.
אלמנטים בולטים:
מרקמים- עור, פרווה, קטיפה, טוטאל-לוק אדום על גווניו השונים.
ולנשים הפחות אמיצות  זריקה של אביזר בצבע אדום במראה מונוכרומטי יספק את העבודה.
משמאל לימין: Moschino, Alexander McQueen, Carolina Herrera, Giorgio Armani


משמאל לימין: DKNY, Drerek Lam, Gucci, Tommy Hilfiger
משבצות סקוטיות
תשכחו ממה שהכרתם לפני כן כי המצרך הסקוטי השחוק מגיע העונה עם מנה גדושה של ווינטג', חושניות, שכבות וצבעים.
אלמנטים בולטים:
חליפת מכנסיים, מעילי צמר כבדים, שכמיות, חצאיות גבוהות מותן, שמלות בסגנון שנות ה-60, מכנסיים מחודדים, ומראה השכבות הבית-ספרי.  
משמאל לימין:  Burberry Prorsum, Donna Karan, Oscar de La Renta, Proenza Schouler


משמאל לימין: Giambattista Valli, Michael Kors, Chloe, Ralph Lauren
אנדרוגיני
האנדרוגיני תמיד היה מקור לעניין ותככים. אבל כשגבולותיה של החברה השתנו, כך גם הגבולות בין גברים לנשים נהיו יותר ויותר מטושטשים.  מהתמקדות בתכונות מיניות ופיסיות ברורות בין גבר לאישה האופנה הופכת לגשר מעבר בין המינים, והאופנה הנשית מקבלת השפעה וטוויסט גברי.
ספרי ההיסטוריה זרועים בדוגמאות של אנדרוגינים שכבשו את החברה עם בלבולם המגדרי, אבל בעוד שהרעיון הוא לא חדש, הם היו דמויות שמרדו בנורמות של החברה. דמויות כמו קוקו שאנל, דיוויד בואי, בוי ג'ורג' ומרלן דיטריך. עכשיו, עם טשטוש הגבולות הזמן הפך נכון עבור החריגים להפוך לזרם מרכזי. האנדרוגיניות כיום מגמה מתפתחת, בקנה מידה גדול ועולמי.
הגדרתה של החברה, של מה ש'מקובל' משתנה עם הזמן. לדוגמא אשה לבושה בחליפת מכנסיים, למשל, נפוצה ופופולרית כיום, אך עד לפני 90 שנה אף אשה לא העלתה זאת על דעתה. מעשור לעשור הגבולות היטשטשו יותר ויותר, והיום הדמות הנשית התפתחה להיות כמעט נטולת מין. מבחינה פיזיולוגית היא כבר הייתה דמות נערית במראה טום-בוי כבר בשנות ה-60, והחל משנות האלפיים נשים מעוטרות קעקועים ופירסינג בעלות גישה, ביטחון ושחרור מיני. 
משמאל לימין: 3.1 Phillip Lim, Derek Lam, Hermes, Giorgio Armani


משמאל לימין: Alberta Ferretti, Barbara Bui, Miu Miu, Gucci

פפלם PEPLUMS

טרנד הפפלום הפופולארי ממשיך איתנו היישר מעונת הקיץ האחרונה. הפפלום peplums התחיל במאה ה-19, והכוונה היא למעיין כיסוי דמוי חצאית שנפרש מהמותן ונלבש מעל חצאית נוספת, דבר היוצר נפח באגן הירכיים. הפפלום חזר אלינו במהלך שנות ה-40, דלג על פני שנות ה-80 וחזר אלינו בגדול מעונת הקיץ האחרונה.
אחת הדרכים הטובות ביותר כדי ללבוש peplums בשנת 2012 הוא לערבב צורת peplum עם מראה ספורטיבי. זה לא רק שומר את זה מעניין, זה שומר אותו מלהיות נשי מדי. 
במזג אוויר קר, מעילי peplum הם אחת הדרכים הטובות ביותר לפרש את המגמה העכשווית. 
בעוד peplums באביב יכול להיות פלרטטני ומעוטר, בחורף זה עובד הכי טוב עם מבנה ואלגנטיות קפדנית.
איך peplums יכול להחמיא לך?
האמת השמחה על peplums היא שהם יכולים להוסיף נפח במקום בו הנפח הוא נחוץ. עבור הבנות בעלות המראה הנערי וצללית ישרה, הפפלום יכול להוסיף נפח וצורה ליריכיים.  
הוספת נפח לירכיים גם יוצרת חלל שלילי יותר במותן. במילים אחרות, גם למי שמלאה יותר באגן, peplums יכול להחמיא על ידי אשליית מותן צרה יותר וצורה של שעון חול מכוונת. 
משמאל לימין: Bottega Veneta, Jason Wu, Etro, Alberta Ferretti


משמאל לימין: Burberry Prorsum, Vera Wang, Mary Katrantzou, Tory Burch



יום שבת, 7 ביולי 2012

השמלות ששינו את העולם

במשך היסטוריית האופנה שלנו ישנן כמה שמלות ששינו את צורת הלבוש שלנו והשפיעו על דורות שלמים. השמלות שנהיו לסמל אייקוני שהשפיעו ועדיין משפיעות על דורות שלמים.




שמלת דלפון 1915
מתחילת המאה ה-20, הצטברות של ידע חדש בתחום המדע, התפתחות טכנולוגית והתפקחות תרבותית היו התחומים שהעסיקו את האנשים, קיבלו תאוצה לקראת שנות ה-20 והובילו לשינויים חברתיים. לא היה עשור מתאים מזה כדי ליצור "מראה חדש" ומודרני שיעמוד בקצב הזמן ואפילו יוביל את פני החיים החדשים והמודרניים.בשנת 1909 מעצב האופנה הספרדי מריאנו פורטוני (1871-1949) רשם פטנט על שיטה של עשיית קפלים (פליסה) במשי, ושיטה זו איפשרה לו ליצור שמלות ערב רומנטיות ומרשימות שבמהרה אומצו על ידי חברת העלית של אירופה באותם זמנים. שמלותיו בעלות הגזרות הנשפכות, קלות המשקל, שרחוקות מאד מהמחוכים שהיו נהוגים במאה ה-19, איפשרו חופש תנועה בהתאם לאוירת החופש שהתהוותה יחד התנועות הרדיקליות. יש טוענים ששמלת הדלפון המפורסמת של מריאנו פורטוני מושפעת משמלות השיפון הקלילות של נשות יוון העתיקה. 


שמלת ה"פלאפר" 1926
"פלאפר" הוא כינוי לנשים הצעירות והנועזות של שנות ה-20. אשר התלבשו במיטב האופנה, רקדו במועדונים והיו משוחררות מינית.
בשנות ה-20, האופנה שינתה את כיוונה מהכבדות המשעממת של האופנה השמרנית שהיתה נהוגה לפני כן.המכפלת עלתה לברך ולאחר מכן מעליה, חושפת את רגלי הרקדניות השריריות מריקודים לצלילי מוסיקת הג'ז. השמלה התאפיינה בגזרה פשוטה, נוחה ומשוחררת, מותן נמוכה מאד וצללית ישרה. הסטייל החדש איפשר לבחורות יפות וצעירות לרקוד ובאמת להביע את עצמן, כשהשמלה חושפת את העור בדיוק במידה (ובדיוק במקומות הנכונים), בשביל למשוך את צומת ליבם של הבחורים הנכונים.היופי של השמלה לא מגיע רק מהבגד עצמו, אלא גם מהביטחון העצמי של האישה שלבשה אותה. אחרי הכל, זאת היתה תקופה של שחרור נשי. עם המוזיקה המשובחת הגיעו גם ריקודים מצויינים כמו ה"צ'רלסטון" וה"לינדי הופ". השמלות והסטיילינג של שנות ה-20 הוסיפו לקסמה של האישה- השמלה המרהיבה, השיער המיטלטל, התכשיטים הנוצצים והגפיים השריריות הנעות לקצב המוזיקה. 
Coco Chanel - 1920's
למידע נוסף על אופנת שנות ה-20 בפוסט הבא:

שמלת אלה 1931
הקטסטרופה של מלחמת העולם הראשונה הביאה להערכה מחודשת ורדיקלית של המינים, המעמדות והיצירה. היתה תחושה של חופש באוויר שאפשרה לשבירת השגרה והמוסכמות ולחיפוש אחר אופקים חדשים. כמו שהרקדנית איסדורה דונקאן שילבה את התשוקה של העולם הקלאסי הישן עם גישה טבעית וחושנית לגוף האדם, המעצבת הצרפתיה מאדלין ויונט (1876-1975) הסתכלה אחורנית לתקופת יוון העתיקה כמקור השראה לשמלותיו המשוחררות, הנעות בחופשיות סביב הגוף שמדגישות את קימוריו הטבעיים של גוף האישה.
הנשים היו חופשיות להציג מודל יותר משוחרר של עצמן. העיצוב נשען על מומחיות בהכנת הגזרות וידע בתכונות ומאפייני הבד. לויונט מיוחס המצאת הטכניקה של גזירת הבד באלכסון שמסמלת מאד את האופנה המודרנית. ויונט השכילה להבין שגזירת הבד באלכסון תאפשר לו גמישות ואלסטיות רבה יותר שמכך שיהיה יותר קל לדגם את הבד לשמלה.
Madeleine Vionnet- 1931

המראה החדש - כריסטיאן דיור 1947
לאחר מלחמת העולם השנייה, 'המראה החדש' היה כמשב רוח רענן של אופטימיות שהחייה את תעשיית האופנה של פריז, והתווה את האסטטיקה החדשה של העשור, עשור של התחדשות חברתית וכלכלית.
המראה החדש הוצג לראשונה ב- 1947 על ידי המעצב הצרפתי כריסטיאן דיור (1905-1957), והמשיך היישר לתוך שנות ה-50, כשהוא מגדיר עידן של התנגדות, חוזק ותקווה. 
כתפיים רכות, מותן מודגש וצר וחצאית קפלים מנופחת, היו בדיוק מה שהאישה הצרפתייה רצתה ללבוש. הסטייל נוצר, ופריז חזרה לככב במפת האופנה העולמית. 
עיצוביו של דיור התאפיינו בעיצובים עשירים יותר מאשר העיצובים החסכניים בבד שהופיעו עם תום מלחמה"ע השנייה, בהשפעת הקיצוב בבדים. 
דיור נחשב בעולם האופנה לאמן ביצירת צורות וצלליות בבד ובעיצוב בגדים המחמיאים מאד לצורת הגוף. 
דיור היה משוכנע שהציבור כבר יותר ממוכן לאמץ מחדש את סגנון החיים הטובים, הנהנתני שהיה בניגוד למנטליות שרווחה בתקופת המלחמה. מנגד, בגדיו זכו בתחילה לביקורת על כמויות הבד שהושקעו ביצירת כל בגד, זאת על רקע המחסור בבדים שאפיין את התקופה. 
קו "המראה החדש" של דיור היה להצלחה מיידית, והוא זכה לשפע של הזמנות לבגדיו מידוענים דוגמת השחקנית ריטה הייוורת', ורקדנית הבלט מרגוט פונטיין. כמו כן הוזמן לערוך תצוגת אופנה פרטית לבית המלוכה הבריטי.
יש המייחסים לדיור את שיקומה של פריז כבירת עולם האופנה.
Christian Dior - 1947

שמלתה של מרילין מונרו מהסרט "חטא על סף-ביתך" 1955 
הרגע הקולנועי שבו מרילין מונרו בשמלת קולר לבנה, נלחמת ברוח שיוצאת מפתח איוורורה של תחנת רכבת תחתית, מעיפה את שמלתה באוויר וחושפת את רגליה, היה זה שביסס את מעמדו של מעצב השמלה, וויליאם טראווילה (William Travilla) כאייקון. למרות ששמו לעולם יישאר מאחורי השם של הדמות שלבשה את השמלה,  מרילין מונרו, כוחו של הרגע עוצר הנשימה שעזר ליצור, לעולם לא ידהה.
טראווילה היה אחד מיני כמה מעצבים שעבדו באולפני 'פוקס המאה ה-20' בלוס - אנג'לס באותן שנים. הסרט "חטא על סף ביתך" מ-1955 היה אחד משמונה סרטים שהמעצב והשחקנית עבדו בהם יחדיו. 
"The Seven Year Itch" - 1955

חליפת שאנל 
למרות שמדובר בחליפה ולא בשמלה, חליפת שאנל נכנסת לרשימה בגלל חדשנותה וההשפעה הגדולה שהיתה לה, לא רק על איך שנשים התלבשו אלא גם על איך שנתפסו בעולם העבודה.
קוקו שאנל (1883-1971) בלטה לראשונה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשעיצוביה הפשוטים ביחד עם הגזרות האלגנטיות והתפירה הקפדנית, איפשרו לנשים באותה תקופה להשיל מעצמן את התלבושות הכבדות והלא נוחות שהיו באופנה עד לאותם ימים, וסוף סוף להתלבש בשביל עצמן, להנאתן ולנוחויותן.
חליפת שאנל הקלאסית מאופיינת בחצאית באורך הברך וג'קט בעל כתפיים מרובעות שעודן בעזרת כפתורים בצבע זהב וסיומת מעוטרת בצבע מנוגד. ליצירת הג'קטים השתמשה שאנל בבד טוויד - אריג שעשוי מצמר כבשים, שהיה שייך למלתחה הגברית ונחשב לבד זול לבני מעמד הפועלים. כמו בשביל לפצות על כך, שילבה שאנל חומרים יוקרתיים כמו משי ופרווה.  
חליפת שאנל צצה לראשונה בשנים הקשות השמרניות והנוקשות של שנות ה-30. במהלך העשורים שבאו אחר-כך הוכיחה חליפת שאנל את עוצמתה ואת עדכניותה בהלבשת נשים חזקות ועצמאיות.
Coco Chanel - late 1950s

השמלה השחורה הקטנה
השמלה השחורה הקטנה, הפכה לז'אנר בפני עצמו - שמלה לוק שך שיק ופשטות וורסטילית ששום מלתחה שמכבדת את עצמה לעולם לא תהיה בלעדיה. היוזמת שלה היא לא אחרת מקוקו שאנל, אך מאז ועד היום זכתה לאין סוף גרסאות ופרשנויות מכל המעצבים בעולם.
אולי הגרסה המוכרת ביותר לשמלה נלבשה על ידי אודרי הפבורן בסרטה "ארוחת בוקר בטיפני" (1961) ועוצבה על ידי מעצב העל הוברט דה ג'יבנשי.
ההבטחה מאחורי השמלה השחורה הקטנה היא הקלאסיות שלה, וביכולתה לעבור מעונה לעונה ועדיין להישאר רלוונטית, וביכולתה להתאים לאירועים שונים ולשעות שונות של היום. שמלה שאומרת את הכל בלי הצורך לצעוק.
Hubert de Givenchy - 1961

לעוד הרחבה בבלוג שלי - סיפורה של שמלה שחורה קטנה

קולקציית שמלות נערות הירח - Andre Courreges 1964
אנדרי קורג'ס נולד בפריז ב- 1923. הוא נכנס לתודעה בשנות ה- 60 עם קולקציית נערות הירח שלו שהציג ב- 1964. חדשני בסטיילינג, הבגדים שלו היו חדים וזוויתיים ובעלי עיצוב מוקפד. האסטטיקה המסודרת הזו היתה לסימן ההיכר של עיצוביו של קורג'ס ומהר התפשטה ברחבי העולם.
עיצוביו כללו שמלות טרפז בעלות זויות בולטות, מעילים, מכנסי סקיני שנלבשו עם כובעים בעלי רצועות ומשקפי שמש גדולים בסגנון משקפי-מגן תעשייתיות. הצבעים השולטים היו ורוד, לבן, תכלת, טורקיז וכתום בגווני פסטל וירוק צהבהב לימוני.
העתיד נראה ורוד, בהיר ומהנה. המעצב הסתכל לכוכבים בשביל לקבל השראה לקולקציית שמלות הירח שהמציא, אשר גרמה ל"מפץ גדול" וסחפה את נשות לונדון וסביבותיה. הבגדים של המעצב הצרפתי היו לחגיגה נועזת של שינויים טכנולוגיים וסוציאליים, אשר אימצו לעיתים תכופות בדים סינטטיים ומודרנים כמו פלסטיק ופוליאוריטן.
ליצירתו של קורג'ס היה גם צד אפל, ניסיון לבטא חוסר וודאות מהעתיד לבוא. כשהוא מבקר את הרקע למלחמה הקרה, חברה העוסקת באובססיביות בצריכה ובטכנולוגיה. שמלותיו הגיאומטריות של קורג'ס הגדירו מחדש את הגזרה הנשית.
Andre Courreges - 1964

שמלת מונדריאן- 1965
שמלתו של איב סאן לורן (1936-2008) היא פרשנות נוספת של העולם המודרני, אבל הפעם האסטטיקה של האמנות שימשה כהשראה. שמלת מונדריאן כיכבה על שער הווג ב- 1965, והכריזה על הפשטה בעיצוב האופנה, ויצרה השוואה בין עבודתו של מעצב האופנה העילית (הקוטורייר) עם האמן ההולנדי והאייקוני - פיט מונדריאן (1872-1944), שיצירותיו המפורסמות עם ריבועי הצבע והרשתות היו לסמלים בינלאומיים, לכל מה שמודרני ואופנתי. התוצאה היתה הצהרה נועזת של סדר ופשטות אשר הביאה את המעצב סאן לורן לתחום העיצוב הפיסולי והאמנות הקונספטואלית. עכשיו אופנה יכולה להיות גם אמנות. 
Yves saint Laurent - 1965

שמלת מיני
צעירי לונדון של שנות ה-60, אשר חיו עדיין תחת הצל של סוף מלחמת העולם השנייה, ומשטר הצנע הקפדני שנלווה אחרי, היו יותר ממוכנים להתחדש במראה צעיר ורענן. צבעים בולטים וגזרות נועזות החלו להאיר את רחובות העיר האפורים. הדוגמה הטובה ביותר לכך הם בגדיה של המעצבת מארי קוואנט. (Mary Quant 1934-).
מארי קוואנט הושפעה מעבודתו של אנדריי קוראג'ס, כשהיא לוקחת את אורך החצאית המתקצרת וקיצרה אותה עוד יותר.  זה יצר ריגוש חדש שאומץ בהתלהבות על ידי בנות צעירות שחיפשו אחרי משהו חדשני, שיגדיר את הנעורים מחדש. בשנת 1965 נמכרה שמלת המיני כבר בחנויות הבוטיק של מארי קוואנט.
הגזרה הנקייה של השמלה, בהשפעתן של בגדיה האחיות, צוותה לרוב לתספורת קצרצרה ונערית, וסימלה את המראה של הדור החדש.
למרות שבהתחלה נמכרה בחנויות בוטיק יוקרתיות, הפשטות של שמלת המיני עשתה זאת אידיאלי לא רק לייצור המוני, אך גם לתפירה ביתית.
הסטייל התפשט למרחקים, כשהוא נותן לנערות ונשים צעירות תדמית חדשה שעזרה להגדיר את לונדון כמקום ההתרחשות העדכני. אם יש סטייל שמגדיר את תחושות העצמאות, החופש והכיף שאפיינו את לונדון באותה תקופה, כנגד תחושת חוסר הוודאות שקדמה לה, לאחר מלחמת העולם הגרעינית, זה היה זה.
שמלת המיני היתה לבלתי ניתנת לעצירה, עד סוף העשור, גם המכפלות של שמלות המלכה נהיו קצרות יותר ויותר.
Twiggy in Mary Quant


שמלת הדיסקים - Paco Rabanne
הטירוף הטכנולוגי והתעשייתי שבא אחרי סוף מלחמת העולם השניה, חומרים חדשים כמו PVC ואלומיניום הביאו להתלהבות משפה וויזואלית חדשה, שגירתה את המעצבים לחשוב ולהמציא מחדש את המיומניות המסורתיות של מעצבי האופנה העילית.
המעצב הספרדי, פאקו ראבן (Paco Rabanne 1934-), אפילו הרחיק לכת וכינה את עצמו כמהנדס.
ראבן הביא יחדיו שילוב של חומרים חדשניים שלעולם לא חשבו לפני כן שישמשו לאופנה. טכניקת בניית השמלות הניסיונית שלו יצרה מראה עכשווי של שרשרות דיסקים שנצצו ובהקו סביב הגוף, ויצרו תצוגת אופנה מרהיבה שנראה יותר כמו לבוש חלליות מאשר אופנה גבוהה. 
Poco Rabanne - 1966

שמלת ספארי 1968
שמלת הספארי של איב סאן לורן הושקה בקולקציית סהרה ב- 1968, והביאה טוויסט חדש למראה הקולונייאלי. כשהוא משתמש בצבעים נייטרליים המושפעים מחולצת החאקי המסורתית ומכנסי הדגמ"ח, סאן לורן יצר מראה שהשתמש בעדינות וכרומטיות כדי להביע הבטחה, חדשנות וסטייל. עם הכפתורים הפונקציונלים, הכיסים והחגורות, שמלת החולצה הזו היתה הצהרה פשוטה ואופנתית בכותנה. מאז ועד היום שמלת הספארי זכתה לאלפי גרסאות ופרשנויות. 
Yves Saint Laurent - 1968

לעוד מידע על שנות ה-60 בבלוג שלי - אופנת שנות השישים - כל מה שרצית לדעת


שמלת מעטפה 1973
זה היה המראה של אמצע שנות ה- 70, שמלת ג'רזי סרוגה בחתיכה אחת, וחגורה. אך שמלת המעטפה היתה ועדיין לא רק בענייני נוחות, היא הצהרה על מטרה ופרקטיות, של הסרת הקליפות וחשיפת המהות, השאיפות והחלומות. למעצבת שלה, דיאן וון-פןרסטנברג (1964-), היתה זו קפיצת המדרגה לקריירה המהוללת שלה.
הפשטות בפני עצמה- שמלת המעטפה קלה ללבישה ומחמיאה לגוף הנשי. השמלה יצאה בזמן שנשים הביעו ביטחון חדש במקומות העבודה, בחדר המיטות ובמסע שביניהם. נוח, מחמיא, אך עדיין נעים וסקסי, זו היתה השמלה האולטימטיבית לשימוש בכל שעות היום ולכל מטרה.
Diane Von Furstrnberg - 1973

  
שמלת קולר - 1973
שמלות צמודות עם מחשופים עמוקים שנקשרים מאחרוי הצוואר, ידועות בתור שמלות קולר.  השמלות הסקסיות הן התגלמות של הזוהר של סוף שנות ה- 70. השמלה בעלת הצללית הישרה והגבעולית שמראה מחשוף וגב חשוף, ובכל זאת נשארת אלגנטית משום שהיא מכסה את הרגליים. המעצב האלסטון היה ידוע בשמלות הפשוטות אך מתוחכמת שלו, כמו שמלת הקולר הזו, שמחליקה על פני דמותה של אישה ומאפשרת לה לעבור בקלות על פני רחבת הריקודים של סטודיו 54.
Halston Halter Dress 1973

שמלת הפסים של מיסוני - 1974
הזוג מיסוני שעומד מאחורי בית האופנה האיטלקי, נודעים בעיקר בזכות הפיכת בדי סריגים צבעוניים עם זיגזגים ופסים לשמלות בעלות ניחוח אמנותי ועיצוב יוקרתי. הם הסנגורים של הלבוש הלא פורמלי. בגדיהם הצבעוניים בגזרות פשוטות שנוחות ללבישה. מיסוני מצליחים לשמור על הסגנון שלהם ועל שמם לאורך דורות, ולאורך כל השינויים שחלים בעולם האופנה. 
הצורות האבסטרקטיות והעשירות לקוחות מתוך זרם האומנות המודרני. 
Missoni 1974

* הכותבת הינה מעצבת אופנה, בעלת חנות בוטיק וסטודיו בתל-אביב ועוסקת גם בסטיילינג אישי.
לאתר וחנות האינטרנט בלינק:tamar-ziv.com




יום ראשון, 17 ביוני 2012

עיצוב אופנה ומקור ההשראה

פעמים רבות אני שואבת את הרעיונות לעיצובים שלי מממקורות שונים של השראה.
אני מביאה כאן כמה דוגמאות מתקופות שונות. תהנו.

פרוייקט גמר מתקופת הלימודים - מקור השראה - "חיפוש האיזון בין מסגרת לחופש"
קולקציית שמלות ערב בהשראת נושא שבו התחבטתי עם עצמי לא פעם במהלך חיי הבוגרים.



פרוייקט חצאית מתקופת הלימודים בהשראת בנייני העיר תל אביב.
יצרתי חצאית המנסה לבטא את הניגוד החריף בעיני שבין "בית גרינוולד" היפייפה שברחוב שד"ל 4, לבין המגדל המודרני של הבנק הבינלאומי שבונים מעליו ו"קוברים" אותו תחתיו.



פרוייקט חולצה מתקופת הלימודים בהשרת ארצות ותרבויות רחוקות.
יצרתי חולצה בהשראת פרח הלוטוס, פרחה הלאומי של תת-היבשת הודו ומסמל בתרבותם יופי וטוהר. הפרח של הלוטוס הוא פרח יפייפה החי במי ביצות עכורים ויוצא החוצה ממי הביצה כשהוא זקור וזקוף על גבעול, רם מעל פני המים. ליצירת החולצה פיתחתי טקסטיך מקורי משלי העשוי מתשע שכבות של בדי טישו עדינים. את שכבות הבד גזרתי ופצעתי ידנית ויצרתי את הדוגמאות המעניינות שעל הבד המדמים את עכירות הביצה.



פרוייקט ג'ינס מתקופת הלימודים - בהשראת פרקטלים מתיאוריית הכאוס וחלודה.
יצרתי ג'ינס לאישה אופנוענית שרוצה להיות יפה ומגניבה אך ללבוש נוח ופרקטי. פיתחתי ת צורת הפרקטלים על כיסי הג'ינס לדקורציה, יחד עם צביעת הג'ינס ידנית ליצירת המראה המשופשף בצבע חלוד. שילבתי בג'ינס מגיני ברכיים ורוכסנים ממתכת בצידי הג'ינס ללבישה קלה מעל מגפי רכיבה.




פרוייקט שמלה מתקופת הלימודים בהשראת אמן.
לקחתי השראה לעיצוב מהציירת האהובה עלי - תמרה דה-למפיקה שחיה ויצרה באירופה של שנות ה-30 והיתה נועזת והקדימה את זמנה. לקחתי השראה במיוחד מהצורה הבובתית שבו ציירה את הנשים ונטייתה לציירן כאמזונות ואלות יווניות סקסיות ונשיות.
  


שמלת מונדריאן - בהשראת שמלת מונדריאן של איב סאן לורן מ- 1965 בהשראת ציוריו של פיט מונדריאן. שמלתו של סאן-לורן נהייתה לשמלה אייקונית ומפורסמת ביותר במהלך השנים ומהווה השראה למעצבים רבים מתחומים שונים עד היום.
להרחבה על שמלת מונדריאן בפוסט הבא:
http://tamar-ziv.blogspot.co.il/2011/12/blog-post.html




 שמלת לואיז - בהשראת שמלות הג'ז משנות ה-20 מהמאה הקודמת.
נקראת על שם לואיז ברוק, דמות אייקונית ו'הפנים של שנות ה-20'. השמלות באותה תקופה היו בגזרה ישרה בעלת צללית גבעולית וצרה. היה שימוש רב בבדים מנצנצים ויקרים יחד עם פרנזים, קפלים ושאר אביזרים בגזרות נוחות שמאפשרות תנועה ונוחות רבה.



שמלת מרילין - בהשראת שמלתה המפורסמת של מרילין מונרו מסרטה "חטא על סף ביתך" מ- 1955. תמונה זו של מרילין, מנסה להסתיר את מה שהרוח חשפה היתה לתמונה המפורסמת ביותר המזוהה עם מרילין מונרו. השמלה בנוייה בגזרה הקלסית משנות ה- 50, נשית וסקסית.




שמלת ונוס - בהשראת שמלות השיפון שלבשו נשות יוון העתיקה, שהיו נשיות ורכות מבדים נשפכים ונעימים.



שמלת טוליפ - בהשראת הפרח האהוב עלי - הצבעוני.
 






* הכותבת הינה מעצבת אופנה, בעלת חנות בוטיק וסטודיו בתל-אביב ועוסקת גם בסטיילינג אישי.
לאתר וחנות האינטרנט בלינק:tamar-ziv.com

יום ראשון, 22 באפריל 2012

כולן רוצות להיות מרילין מונרו


מרילין מונרו היא יותר מאייקון אופנה. היא היתה ועדיין סמל סקס בינלאומי, המזוהה עם הוליווד הישנה במיטבה ועם תרבות הפופ. השפעתה על התרבות הפופלרית היא פשוט מעבר לכל דמיון. כמו שאר אגדות בני זמנה, כמו אלביס פרסלי, מרילין מונרו הקסימה את ההמונים בחושניותה, יופיה הזוהר ותהילתה כשחקנית הקולנוע.
אם בזכות מותה הטראגי, קימוריה השופעים, שפתייה המלאות או עינייה המפלרטטות, האגדה על מרילין מונרו ממשיכה להתקיים הרבה אחרי שנפטרה בגיל 36.
היא כיכבה בסרטים שהידועים שבהם 'גברים מעדיפים בלונדיניות', 'איך להתחתן עם מיליונר' ו'חטא על סף ביתך' עם השמלה הלבנה המפורסמת.
היא יצאה עם מיטב הגברים ושמה נקשר לשמות חמים כמו ג'ו דימאג'יאו, הנשיא ג'ון קנדי ואלביס פרסלי.
גם אחרי מעל ל-50 שנה, מאז מותה של מרילין מונרו, עדיין יש לה מעריצים רבים שמחקים את הסטייל שלה, הבגדים, האיפור ואת דמותה האייקונית. רבות מהן הן שחקניות וזמרות פופלאריות ומפורסמות. מדונה, סקרלט ג'והנסון וכריסטינה אגילרה הם רק שמות בודדים מהכוכבות בנות זמננו מלקחו השראה מדמותה- משערה הבלונד-פלטיניום, שפתייה האדומות והאפיל הסקסי.

מדונה
מדונה נהגה לקחת השראה ולחקות רבות את מרילין מונרו במהלך השנים. היא הצטלמה בתמונות ובפוזות זהות לאלו המזוהות עם מרילין ואימצה את הלבוש, הסטיילינג והאיפור של מונרו בדמותה שלה.
הוידאו-קליפ של מדונה לשיר "material girl" מ-1985 היה כולו מחווה למרילין מונרו. זמרת הפופ אפילו לבשה את אותה שמלה ורודה וכפפות יחד עם תכשיטים נוצצים כמו בשירה של מונרו "גברים מעדיפים בלונדיניות" מהסרט בכיכובה בעל אותו השם.




סקרלט ג'והנסון
סקרלט ג'והנסון שימשה כפרזנטורית בקמפיין האיפור והיופי של דולצ'ה וגבאנה ב- 2010. ג'והנסון עם הבלונד, הליפסטיק האדום והיופי המחשמל ניכנסה בטבעיות לנעליה של מונרו הגדולה, כשיצרה "שחזורים" מחודשים ומודרניים לתמונות אייקוניות של מונרו. 


מישל ווילאמס
מישל ווילאמס שיחקה את דמותה של מרילין מונרו בסרט "השבוע שלי עם מרילין" שיצא ב-2011. יחד עם הסרט והבאז שנוצר סביבו הגיע הצילומים והשער למגזין האופנה "ווג" בו הפגינה את כישוריה בגילום בת דמותה הקולנועית. 



כריסטינה אגילרה
כריסטינה אגילרה לעיתים קרובות מחקה את דמותה וסגנונה של מרילין מונרו על ידי צביעת שערה לבלונד פלטיניום, אימוץ סגנון האיפור וגם מחוות גופניות ומימיקת פנים זהה. שער אלבומה "back to basics"  במיוחד הוא מחווה למונרו, מודל החיקוי שלה ואייקון שנות ה-50.




לינדסי לוהן
לינדסי לוהן נבחרה להיות זו שתשחזר את סט הצילומים האחרון של מרילין מונרו מ- 1962, ל"ניו-יורק מגזין" בגליון ההוקרה שלהם מפברואר 2008. עוד באותה שנה, לוהן קראה לקולקציית הגרביונים שלה 6126, כמחוות כבוד ליום הולדתה של מרילין מונרו החל בראשון ביוני 1926. בשנת 2012 הופיעה במגזין "פלייבוי" בגליון חג המולד בסדרת צילומים אירוטיים שלקחו השראה מצילומי העירום המקוריים של מונרו למגזין.



גוון סטפאני
גם כשהיא יוצאת לבלות עם חברים וגם כשהיא בהופעה על השטיח האדום, הפאשניסטה גוון סטפאני תמיד נראת במיטבה. 
הזמרת מאמצת את היופי של הוליווד הישנה, וביניהם את מראה האייקוני של מרילין מונרו. עם שיערה הבלונדי, שפתייה האדומות, ריסייה הארוכים והסטייל העל-זמני, גוון סטפאני מגישה גרסה מודרנית ומתוקתקת של מודל החיקוי שלה.



קייט מוס
קייט מוס על השער של המגזין "New York" מפברואר 2009. 




ניקול קידמן
המגזין "הארפרס באזר" האוסטרלי חגג את שנתם העשירית עם סדרת צילומים לוהטים בכיכובה של השחקנית ניקול קידמן. הצילומים היו בהשראת סט הצילומים האחרון של מרילין מונרו שנערכו ב-1962.


לייזה מינלי
לייזה מינלי תחת איפורו המרהיב של מאפר הכוכבים מהוליווד קווין אוקוין, המדגים בספרו "making faces" כיצד עושים זאת שלב אחרי שלב. 
קווין אוקוין, מפורסם בעבודתו בהפיכת דמויות ידועות לאייקוני אופנה מהעבר.  


אנג'לינה ג'ולי
אנג'לינה ג'ולי שיחקה את מרילין בסדרת צילומים של הצלם דאגלס קירקלנד שצילם סדרת צילומים דומה עם מרילין עצמה ב-1961. 
אנג'לינה הצטלמה בשביל לקדם את סרטה הרומנטי ב-2002 "החיים, או משהו כזה".




קלי אוסבורן
הזמרת קלי אוסבורן העניקה למגזין "קוסמופוליטן" סדרת תמונות בדמותה כמרילין מונרו הכוללת תמונת שער אייקונית. פברואר 2011 



אומה ת'ורמן
אומה ת'ורמן כמרילין מונרו בסדרה "סמאש" של NBC. ת'ורמן מגלמת את דמות השחקנית רבקה דובל הנסחפת אחר גילום דמותה של מרילין במחזמר. 
.


ליסה מארי פרסלי
ליסה מארי פרסלי תחת איפורו המרהיב של מאפר הכוכבים מהוליווד קווין אוקוין, המדגים בספרו "making faces" כיצד עושים זאת שלב אחרי שלב.  



בריטני ספירס
בריטני ספירס רצתה תפקיד במחזה "סמאש" של NBC, המבוסס על המחזה מברודווי בהשראת חייה של מרילין מונרו. לבריטני שאיפה להגיע לברודווי, והיא עובדת קשה בשביל להיכנס לצוות השחקנים ורוצה שיתחילו לקחת אותה ברצינות.

.
שרליז ת'רון
שרליז ת'רון לובשת את "שמלת הענבים" המקורית של המעצב ג'ין לואיס שלבשה אותה במקור מרילין מונרו בשנת 1958. הצילומים נעשו למגזין "הארפר בזאר". ג'ין לואיס היתה המעצבת שעיצבה את שמלתה המפורסמת שבה שרה מונרו לנשיא "יום-הולדת שמח" ב-1962.
 


קת'רין הייגל
גם השחקנית העולה קת'רין הייגל אימצה את סגנונה הזוהר של מרילין מונרו בהופעתה על השטיח האדום בטקס האוסקר ב- 2008, כשצעדה בשמלת "אסקדה" אדומה, אודם אדום בוהק, תסרוקת מוקפדת ושיער בלונדיני (יש אומרים שלא בלונדיני מספיק).


נעמי וואטס
בינואר 2009, השחקנית האוסטרלית, נעמי וואטס, כיכבה על השער של המגזין "מאדאם פיגארו" בשמלה של טרי מוגלר, בהשראתה של השמלה המפורסמת והמזוהה ביותר של מרילין מונרו, השמלה הלבנה המתנפנפת. מאוחר יותר לבשה השחקנית את השמלה יחד עם יתר הטוטאל-לוק על השטיח האדום בפסטיבל הסרטים בקאן ב-2010. 


פריס הילטון
במסיבת השקת הבושם העשירי שלה ב- 2010, הגיעה פריס הילטון כשהיא לבושה ומאופרת בדמיון מרשים למרילין מונרו. "אני אוהבת את מרילין מונרו, היא תמיד היתה אחת מאייקוני האופנה שלי". 


ג'ניפר לופז
ג'ניפר לופז הופיעה בשירה המפורסם של מרילין מונרו "happy birthday" שהופיעה לכבוד יום-הולדתו של ג'ורג' לופז באפריל 2010. מונרו שרה יום הולדת שמח לנשיא ארה"ב לשעבר ג'ון אף קנדי ב-1962, כששמועות על רומן ביניהם כבר התלחששו בחדרי-חדרים. 




רייצ'ל מקאדמס
כשהיא עוטה תלתלים בלונדינים, שמלה לבנה וגזרה יפיפיה הגיעה רייצ'ל מקאדמס לפרמיירת סרטה "חצות בפריז" שיצא בפברואר 2011, וזכתה לרגע בו שמלתה בעלת השסע העמוק התעופפה ברוח וחשפה את רגליה החטובות, כמו שקרה למרילין מונרו בתמונה האייקונית מסרטה "חטא על סך ביתך" מ-1955.   



ליידי גאגא
מרילין מונרו היא אמנם עוד דמות אחת מיני רבות שעוטה ליידי גאגא, אולי זמרת הפופ הכי מדוברת בימים אלו, אך היא ללא ספק נתנה למרילין טוויסט חדש כדרכה של גאגא לחדשנות, מקוריות ופריצת גבולות. 




אנה ניקול סמית'
"אני מרגישה שיש לי קשר עם מרילין מונרו" אמרה אנה ניקול סמית', "אני פשוט אוהבת אותה, ואני לגמרי מזדהה עם מה שהיא עברה בחייה". אולי היא הזדהתה יותר מדי עם מודל החיקוי שלה בגלל ששתיהן מתו ממנת-יתר של סמים. מונרו בגיל 36, סמית' בגיל 39.

 


ג'סיקה סימפסון
ג'סיקה סימפסון שיחקה את מרילין בצילום שער למגזין " אסקווייר". למרות שהיא נראת בתמונה בדיוק כמו מרילין עצמה, התמונה שהם בחרו לחקות היא לא באמת של מרילין מונרו, זוהי שחקנית איטלקייה שנראת כמו מרילין. אופס..... 



 אז מי לדעתכם עשתה את העבודה בצורה הטובה ביותר?




* הכותבת הינה מעצבת אופנה, בעלת חנות בוטיק וסטודיו בתל-אביב ועוסקת גם בסטיילינג אישי.
לאתר וחנות האינטרנט בלינק:tamar-ziv.com






.